צנרת SP

במדינה חומרי בניין תמצאו צנרת SP מצרפלס בקטרים 16, 20, 25 ו-32 מ"מ במלאי קבוע, עם מחירים לאינסטלטורים ולבעלי בית ואספקה מהירה.

הקטגוריה היא חלק מצנרת מים פנים, ואת המחברים בלחיצה והברגה תמצאו תחת מחברי SP.

SP הוא צינור פלסטיק עם שכבת אלומיניום דקה באמצע (PEX-AL-PEX), שמיוצר על ידי מצרפלס מקיבוץ מצר ומוכר בענף האינסטלציה הישראלי כבר משנות ה-90.

ההבדל הגדול מפקס: צינור פקס גמיש וקופץ חזרה לצורתו אחרי שמכופפים, בעוד SP נשאר בדיוק בצורה שכופפו אותו.

זה הופך אותו לצינור הנכון לעבודה על הקיר ולא בתוך שרוול.

למי זה מתאים

בעיקר לשיפוצים.

דוגמה אופיינית: דירה משנות ה-70 עם צנרת ברזל ישנה שצריך להחליף, ואי אפשר לפתוח את הריצוף בלי לעשות מהומה גדולה.

במקום זה האינסטלטור פורש SP על הקיר, מקבע אותו ומסתיר אחר כך בגבס או בפנל, עבודה שלוקחת 3 ימים במקום שבועיים של שבירות.

מפרט הצינור

הצינור עומד בלחץ עבודה של 10 בר ובטמפרטורה רציפה של 95 מעלות.

הקטרים שמוכרים בישראל הם 16, 20, 25 ו-32 מ"מ.

אחריות היצרן 25 שנה אם מפקח של מצרפלס מאשר את ההתקנה, וללא פיקוח ההגנה היא 10 שנים, מספיק לרוב בעלי הבתים.

לחיצה או הברגה

יש שתי שיטות לחבר את הצינור לאביזרים.

לחיצה היא קבועה: מהדקים את האביזר עם מכונה מיוחדת ולא מפרקים אחר כך, מה שמתאים לקווים שיוסתרו בקיר.

הברגה פתוחה לפירוק, מסתובבת ומאפשרת תחזוקה, ולכן מתאימה לנקודות חשופות.

הכלים הנפוצים בישראל הם REMS, Rothenberger ו-Milwaukee, ויש גם כלי לחיצה גנריים יותר זולים שעובדים, אבל מבטלים אחריות יצרן מצרפלס.

תפר האלומיניום, הנקודה הקטנה אבל החשובה

זה משהו שלא רואים, אבל משפיע.

גבי את שקד, מפיץ ותיק במרכז, מסביר: "באלומיניום של SP אין ריתוך בקצוות.

כשהאלומיניום מתעקל בייצור הוא עוטף את השכבה הפנימית, שני הקצוות מונחים זה על זה, ושכבת הפלסטיק החיצונית לוחצת אותו." ב-SP זה תפר חופף, במולטיגול זה תפר מרותך.

בשימוש רגיל זה לא משנה, ובחימום תת רצפתי לטווח ארוך מולטיגול עדיף.

SP או פקסגול, מה לבחור?

הבחירה תלויה בעיקר בשלב הבנייה ובאופציית התחזוקה העתידית.

פקסגול מותקן בשרוול שרשורי בקיר עוד לפני הריצוף, ומאפשר משיכה והחלפה בעתיד בלי לפתוח קירות, יתרון משמעותי בבנייה חדשה שמתכננים מראש.

SP מותקן ישירות על הקיר ומכוסה בגבס או פנל, ולא ניתן להחלפה בלי חציבה, אבל הוא הפתרון המעשי לשיפוצים שאין בהם אופציה לפרוש שרוולים.

לקווים בלחצי פעימה גבוהים, SP עם האלומיניום הפנימי יציב יותר ולא מתארך תרמית כמו פקסגול נטו.

SP או מולטיגול, מה ההבדל בפועל?

שניהם רב-שכבתיים מאותה משפחה טכנית (PEX-AL-PEX), אבל יש שני הבדלים אמיתיים.

הראשון הוא תפר האלומיניום: ב-SP האלומיניום בחפיפה (שני קצוות מונחים זה על זה), במולטיגול האלומיניום מרותך בריתוך מצח רציף ללא תפר.

ההשלכה היא אטימות לחמצן, חשובה במערכות סגורות כמו חימום תת רצפתי שלאורך 20 שנה ויותר חמצן שחודר מאיץ קורוזיה בקולקטור הפלדה ובמשאבת הסחרור.

ההבדל השני הוא במחיר: SP זול ב-15 עד 25 אחוז ממולטיגול, חיסכון של 200 עד 400 שקל בדירת 100 מ"ר.

בקווי מים שותים רגילים שני הצינורות עובדים זהה, ההבדל מתבטא רק במערכות סגורות.

חייב לוחץ SP מקורי או גנרי עובד?

הכלי הגנרי עובד טכנית.

שרוול הנירוסטה נלחץ באותה הצורה, החיבור אטם והמערכת עובדת.

אבל מצרפלס מציינת בתנאי האחריות שלהם שלצורך כיסוי האחריות נדרש כלי וספחים מקוריים, ולפיכך כלי לחיצה גנרי מבטל את אחריות היצרן (25 שנה עם מפקח, 10 שנים בלי).

הבחירה היא כלכלית: לוחץ SP מקורי עולה 3,500 עד 6,000 שקל, לוחץ גנרי תואם 1,500 עד 2,500 שקל.

אינסטלטור שעובד בעיקר עם SP, הכלי המקורי משתלם בזכות האחריות.

אינסטלטור מזדמן או בעל בית שעושה כמה התקנות, הגנרי תופס במאות שקלים פחות.

מתי לחיצה ומתי הברגה?

הכלל הוא לפי גישה: לחיצה למה שיוסתר בקיר, הברגה למה שצריך לפרק לתחזוקה.

תשתית סמויה (מתחת לטיח, ביציקה, בריצוף) חייבת להיות לחיצה כי החיבור שטוח, אטום ולא יזוז 30 שנה, ובהברגה יש סיכון תיאורטי שמישהו יזיז אביזר ויפתח דליפה מתחת לפרקט.

נקודות גישה (מתחת לכיור, מאחורי דוד, חיבור למכונת כביסה) עדיף הברגה כי מאפשרת פירוק לתחזוקה עתידית בלי חיתוך הצינור.

בעבודות שיפוץ קטנות שאין בהן מכונת לחיצה, הברגה גם הסטנדרט לכל הקו, פתרון מעשי לאינסטלטור פרטי בלי השקעה בכלי של אלפי שקלים.